<h1>הפרדס לרש"י הלכ' פורים</h1>
<h2>דף עח:</h2>
וכך מנהגו של רבינו קלונימוס הזקן כשמחלק מתנות לאביונים בפורים אינו נותן לעבדים ולשפחות כי כן [אומר] הנותן פרוטה לעבד הרי זה גוזל את העניים ומראה בעצמו כאלו [הוא] מקיים ומתנות לאביונים הנאמרים באביוני ישראל. ולפי שמתחילה הרגילו עניים המתביישים לשלוח תינוקות על פתחיהן של ישראל ונהגו לתת אף לשפחות גוים ומניקות [אף] שלא לצורך תינוקות. ור' אינו נוהג [היתר] בדבר. ובדבר זה אומר ר', טוב ממנו הזורק ליום צרור, שמראה שמתנות היום אף לגוים. וקורא עליו העושה כן [הושע ב'] וכסף הרביתי (לך) [לה] וזהב עשו לבעל, שהרבה זהב נתן הק[דוש] ב[רוך] ה[וא לישראל] והביאו לעבודת המשכן. בא להן מעשה העגל ופרקו נזמי הזהב. משל לאדם שהיה מקבל אורחים, באו אורחי ישראל וקיבלן באו אורחי גוים וקיבלן. איבד את הראשונות שאומר[ים] עליו שוטה הוא (בידו) [ודרכו] בכך.
